ניו קופל בע"מ נ' סמי ואח'

פסק דין

התביעה יסודה בנזקים שנגרמו לרכב התובעת בתאונה נשוא התביעה. התאונה אירעה בצומת מרומזרת. לטענת נהג התובעת במועד התאונה הרמזורים בצומת הבהבו, זכות הקדימה היתה שלו, על כן המשיך בנסיעה רציפה וישרה בצומת. לפתע חתך את נתיב נסיעתו רכב הנתבעת 2 שהגיח מהנתיב מולו, פנה שמאלה וחסם את נתיב נסיעתו. הוא בלם רכבו אך לא הצליח למנוע את התאונה ופגע ברכב הנתבעת בצידו הימני. לגרסת הנתבעת הרמזורים בצומת פעלו בעת התאונה, רכבה נכנס לצומת כשמופע האור בכיוון נסיעתו הוא ירוק ורכב התובעת נכס לצומת באור אדום, ופגע ברכבה.

מטעם התובעת העיד נהג הרכב ובוחן תנועה משטרתי שהגיע למקום לאחר התאונה וערך דו"ח בוחן. מטעם הנתבעת העידו נהג הרכב ונוסעת שישבה לידו. בחנתי את עדויות הצדדים ואת המסמכים, ואני מעדיפה את עדות נהג התובעת לפיה עובר לתאונה הרמזורים בצומת הבהבו.

עדות עד התובעת היתה עקבית, וכבר בעת חקירתו במשטרה, ימים ספורים לאחר התאונה, טען שהרמזורים בצומת הבהבו. אמנם בהודעתו הכתובה במשטרה אין על כך רישום, אך בהודעה זו אין כלל התייחסות לקיומם של רמזורים בצומת. מאידך בחקירתו שנערכה בסמוך לאחר מכן מסר שהרמזורים בצומת הבהבו. מקצת הודאה בכך שהרמזורים הבהבו יש בעדויות הנתבעת; נהג הנתבעת העיד שלאחר התאונה ראה שהרמזורים מהבהבים, ונוסעת הרכב העידה שתוך כדי ביצוע הפנייה החלו הרמזורים להבהב. עדות נהג התובעת נתמכת גם בדו"ח פעולה שנערך על ידי השוטרים שהגיעו למקום בסמוך לאחר התאונה וציינו שבשעה 17:52 הרמזורים מהבהבים.

זאת ועוד. טענת הנתבעת כי רכבה נכנס לצומת באור ירוק אינה סבירה. לפי עדות עדי הנתבעת רכבם היה הרכב היחידי שנסע בנתיב המאפשר פנייה שמאלה. לדברי הנהג הוא הבחין ברמזור הירוק ממרחק של כ – 70 מ', המשיך בנסיעה רציפה, האט והחל לפנות (עמ' 5). אלא שלפי עדות הבוחן המשטרתי מתוכנית הרמזורים עולה שהרמזור לפנייה שמאלה מופעל על ידי גלאי דרישה (מופע 2, כיוון נסיעת רכב הנתבעת) ובהיעדר דרישה יידלק האור הירוק לרכבים הנוסעים ישר (מופע 4, כיוון נסיעת רכב התובעת). כדי שהאור ברמזור יתחלף לירוק יש צורך בדרישה במשך 9 שניות לפחות. תוכנית רמזורים זו מעידה שאין כל אפשרות שרכב הנתבעת יהא הרכב היחידי בנתיב נסיעתו, יבחין באור ירוק ממרחק של כ – 70 מ', ימשיך וייכנס לצומת בנסיעה רציפה.

עיינתי בתעודת עובד הציבור שהגישה הנתבעת אך אין בה כדי לשנות ממסקנתי. לפי הרשום בתעודת עובד הציבור בין השעות 17:00 – 17:50 אין כל רישום לגבי תקלות ברמזורי הצומת וגם לא בוצעה הפסקה יזומה של הרמזורים. אלא שלא רק שלא הוכח שהיעדר רישום על תקלה מלמד בהכרח על היעדר תקלה, אלא שהתעודה מתייחסת לשעות מוגבלות ביותר, עד לשעה 17:50. לפי העדויות בתיק המשטרה התאונה אירעה בין השעות 17:00 – 18:00, לטענת נוסעת רכב הנתבעת בסביבות השעה 18:00, לטענת נהג התובעת בסביבות השעה 17:50, לטענת נהג הנתבעת בין השעה 17:00 – 17:30, ולפי הרשום בדו"ח הבוחן, התאונה אירעה בשעה 17:50. לפי דו"ח פעולה בשעה 17:52 השוטרים ראו שהרמזורים מהבהבים. לאור האמור תעודת עובד הציבור שהוגשה אינה מסייעת לנתבעת.

המסקנה היא שעובר לתאונה הרמזורים בצומת לא פעלו כנדרש והבהבו. אין מחלוקת שבמצב זה זכות הקדימה בצומת היא של רכב התובעת שנסע בכביש הראשי והמשיך בנסיעה ישרה. רכב הנתבעת לא כיבד זכות זו ופנה שמאלה למרות שגם לפי עדותו עוד מרחוק הוא הבחין ברכב התובעת המתקרב לצומת. לאור האמור האחריות לתאונה רובצת על נהג הנתבעת.

עם זאת יש לייחס לנהג התובעת רשלנות תורמת. גם אם היתה לרכב התובעת זכות קדימה, היתה על הנהג חובה להאט רכבו בהתקרבו לצומת. כך בכל צומת, כך על אחת כמה וכמה בצומת בה הרמזורים אינם פועלים. לפי עדותו של נהג התובעת הרמזורים הבהבו גם בצומת שקדמה לצומת הנדונה, כך שהנהג לא יכול היה להיות מופתע מכך שהרמזורים אינם פועלים. למרות האמור נהג התובעת המשיך בנסיעה רציפה, לגרסתו במהירות של כ – 70 קמ"ש. בנסיבות אלו הוא לא יכול היה להספיק למנוע את התאונה ופגע ברכב הנתבעת בצידו הימני קדמי. בנסיבות העניין אני מייחסת לנהג התובעת רשלנות תורמת בשיעור של 30%.

התובעת העמידה תביעתה על סך של 34,939 ₪ נכון ליום 20.08.08.

לאור האמור תשלם הנתבעת 2 לתובעת סך של 24,457 ₪, צמוד מיום 20.08.08 בתוספת אגרת משפט כפי ששולמה, שכר העדים כפי שנפסק ושכ"ט עו"ד בשיעור 11.6% מהסכום הפסוק בתוספת מע"מ. התשלום יבוצע בתוך 30 יום מהיום.

המזכירות מתבקשת לשלוח לצדדים עותק מפסק הדין.

ניתן היום, כ"ו אדר ב תשע"א, 01 אפריל 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: